השמנה היא מחלה כרונית, הנובעת ממכלול של גורמים גנטיים, רפואיים, סביבתיים ונפשיים. בניגוד לאמונה הרווחת, השמנה אינה נגרמת בהכרח כתוצאה מתזונה לקויה, מהיעדר מוטיבציה ו/או מאורח חיים עצל, ולכן המטופל לחלוטין אינו אשם בה! 

​

השמנה היא מגיפה עולמית של ממש. היא נחשבת לגורם המוות החמישי בעולם, כאשר כמעט 3 מיליון בני אדם מתים מהשמנה מידי שנה כתוצאה מהשמנה וסיבוכיה. בישראל, למעלה ממחצית מהתושבים בין גיל 20 ל-65, גברים ונשים כאחד, סובלים מעודף משקל או השמנת יתר. 

​

ההשמנה נחשבת בעולם הרפואה המערבית כמחלה לכל דבר, מכיוון שהיא גורמת לסיבוכים רפואיים רבים: מחלות מטבוליות ואחרות, פגיעה בתפקוד הפיזי, תחלואה נפשית וירידה בתוחלת החיים.

 

המחלות המטבוליות קשורות להשמנה כוללות סוכרת סוג II, כבד שומני, יתר שומנים בדם ועוד. מחלות אחרות הן יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה ואף סרטן. הפגיעה בתפקוד הפיזי נובעת מכאבי מפרקים, כאבי שרירים, קושי בביצוע פעולות בסיסיות כמו כיפוף ושינוי תנוחות, והזעה מוגברת. התחלואה הנפשית כוללת בעיקר הפרעות מצב רוח שכיחות כמו דכאון וחרדה.

​

השמנה כוללת טווח של שלושה מצבים רפואיים: עודף משקל, השמנת יתר והשמנת יתר חולנית. מצבים אלו מוגדרים לפי מדד בינלאומי הנקרא BMI, ראשי תיבות של BODY MASS INDEX (מדד מסת גוף). הנוסחה לחישוב ה-BMI היא משקל (בק"ג) חלקי גובה (במטרים) בריבוע. משקל תקין מוגדר כ-BMI בין 19 ל-25. עודף משקל, שהוא הצורה הקלה ביותר של מחלת ההשמנה, מוגדר כ-BMI בין 25 ל-30. השמנת יתר מוגדרת כ-BMI בין 30 ל-35, ואילו השמנת יתר חולנית, שהיא הצורה הקשה ביותר של מחלת ההשמנה, מוגדרת כ-BMI מעל 35.